היפוך עובר - מצג עכוז

היפוך עובר – פעולה הנעשית על ידי רופא נשים מומחה בגניקולוגיה ומיילדות המוסמך ומיומן לבצע את הפעולה הנ"ל, במהלכה הופך הרופא את העובר ממצג עכוז למצג ראש. הפעולה נעשית בבית חולים ותחת ניטור עוברי צמוד. הפעולה הינה פעולה חיצונית על בטן האישה ואינה פולשנית.

היפוך עובר אינה פרוצדורה רפואית מחייבת אלא אפשרות הניצבת מול היולדת, כשלפניה שתי ברירות: היפוך העובר כדי להגיע ללידה וגינלית רגילה או המשך הריון רגיל ולידה בניתוח קיסרי.

מהו מצג עכוז?

מצג העובר הוא מונח המתאר איזה חלק מגופו של העובר פונה כלפי מטה ומונח מעל אגן האישה. קיימים מספר מצגים: מצג ראש שהוא השכיח ביותר (95-96%), מצג עכוז (3%) ומצגים שכיחים פחות כמו רוחב או אלכסון.

מצג ראש הוא המצג ה"מתאים" ללידה רגילה דרך הנרתיק, ואילו מצג עכוז מגביר את הסיכונים לעובר במהלך הלידה ולכן ממליצים להפנות את היולדת לניתוח קיסרי מתוכנן מראש.

מצג העובר נבדק לכל אורך מעקב ההריון, אם כי חסר משמעות עד אמצע הטרימסטר השלישי. עד אז מתהפך העובר ברחם המרווחת ומשנה את מצגו לעתים תכופות. לקראת אמצע הטרימסטר השלישי מתחיל העובר להתקבע במצג מסוים, וסיכוייו להתהפך הולכים וקטנים. לכן מומלץ לבדוק את מצג העובר באמצעות אולטרה סאונד בשבועות 36-37.

כיום ברוב בתי החולים בארץ ובעולם אין מאפשרים לידת עכוז, שבה מיילדים עובר שעכוזו הוא הראשון לצאת, בשל הסיכון הגבוה לפגיעה ביילוד. עובר שנצפה במצג עכוז בבדיקות האולטרה סאונד בשלבי ההריון המתקדמים - ייוולד בניתוח קיסרי הנקבע מראש, אלא אם תחליט היולדת לבצע היפוך חיצוני.

להתייעצות בנושא היפוך עובר, התקשרו 09-8781413 (ד"ר בני שכטר, גניקולוג בכיר מנוסה בהליכי היפוך עובר)

באיזה שבוע מפסיק העובר להחליף מצגים?

משבוע 35 הולכים וקטנים הסיכויים להיפוך מצג העובר באופן טבעי.

עד איזה שבוע אפשר לעשות היפוך עובר?

על מנת לנסות למנוע מצב שבו העובר מתהפך חזרה למצג עכוז, מומלץ לא לעשות היפוך לפני שבוע 37 ובאופן עקרוני ניתן לעשות עד שבוע 41, אם גודל העובר וכמות מי השפיר מאפשרים זאת.

האם זוהי פעולה מסוכנת?

היפוך חיצוני הוא פרוצדורה שאינה חפה מסיכונים, אולם הסיכונים הם לא שכיחים ואינם עולים על הסיכונים ליולדת/לעובר שבניתוח קיסרי. לכן יש היגיון רב בניסיון היפוך חיצוני ברוב המקרים.

היפוך עובר הוא הליך רפואי המתבצע בחדר לידה, ללא חומרי הרדמה או אלחוש. לפני תחילת ההיפוך ומייד עם סיומו, מתבצעת בדיקת מוניטור המוודאת שאין צירים ובודקת שדופק העובר תקין. על כן, חשוב לבצע את ההיפוך בחדר לידה בבית חולים, על ידי רופא נשים מומחה בגניקולוגיה ומיילדות ובעל ניסיון בהיפוך עובר.

כדי למנוע סיכונים חשוב להקפיד על:

• קיום הפרוצדורה בחדר לידה.

• בדיקת מוניטור מלאה במשך שעה לפני ביצוע ההיפוך ולאחריו.

• היפוך על ידי גניקולוג מנוסה בלבד.

• בדיקת שבוע ההריון והימנעות מהפעולה לפני שבוע 37.

האם זה כואב?

• העובר לא מרגיש כאב במהלך ההיפוך.

• המטופלות שעברו היפוך עובר מספרות על כאב בעוצמות שונות (כל אחת וסף הכאב שלה). זוהי פעולה קצרה האורכת מספר דקות (5- 10 דקות) ולעתים עושים מספר ניסיונות לפי הצורך.

מהם אחוזי ההצלחה של היפוך עובר?

• אחוזי ההצלחה של הליך זה נחשבים גבוהים: כ- 65 אחוזי הצלחה, כלומר לידה וגינלית רגילה לאחר ההיפוך.

• סיכויי ההצלחה עולים אצל נשים שכבר ילדו משום ששרירי הבטן והרחם שלהם גמישים ורכים יותר בהשוואה לנשים שמעולם לא ילדו.

• ניתן לנסות לבצע היפוך ללא קשר למשקל האישה, אולם בקרב נשים עם עודף משקל גבוה, סיכויי ההצלחה קטנים יותר.

להתייעצות בנושא היפוך עובר - התקשרי 09-8781413 (ד"ר בני שכטר, גניקולוג בכיר, מנוסה בהיפוך עובר).

מתי לא עושים היפוך עובר?

• הריון מרובה עוברים.

• שליית פתח.

• דימום.

• מיעוט מי שפיר.

• עובר החריג בגודלו ביחס לשבוע ההריון (גדול).

• שבוע הריון צעיר מידי (לפני שבוע 37).

• ירידת מים.

• ניטור עוברי לא תקין.

• ניתוח רחמי (קיסרי) בעבר.

מידע נוסף על היפוך עובר תוכלו לקרוא במאמר הבא באתר קופת חולים הכללית, מאת ד"ר שכטר וד"ר קנטי.

תוכלו להוסיף שאלה בנושא היפוך חיצוני בפורום הריון שבאתר. כניסה לפורום הריון.